יום שלישי, 11 ביוני 2013

זאת שהכרתי

שיר 5
במעבה היער מתחת לירח
האור הוא עמום אך עדיין זורח
והיא במבטה שרפה את לבו
נחלש הגיבור, קמל לאיטו

נשכב לבדו על אדמה פורייה
הכול פה צומח, מוכן לקטיפה
והוא שנותר מוקף בחיים
ינבט לבדו בשדות מוריקים...


השיר הבא לא ממש אהבתי אותו, אם אם למישהו יש רעיון איך לתקן אותו אני אשמח


שיר 6
הריח שלה עדיין עימי
שרוי באפי, מפמפם בדמי
והיא זאת שהלכה, אבדה ואינה
טבעה עמוקות בתהום הנשייה

את שמה לא אמרה, אף לא לחשה
חייכה קלושות והלכה לדרכה
ומי לי את זמני יחזיר?
כוכבי כבר דועך. הולך ומחוויר

זדונית היישות וקוצנית לעיתים
נמשכתי אליה כמו אש לקוצים
ארורה היא תהיה, מלכת הכפור
לו רק יכולתי לחזור לאחור                  



שיר 7
זאת שהכרתי נעלמה ואינה
כבתה ואבדה כלהבה חלשה
והליל הוא ארוך,קריר ונעים
מחזיר אותי למחוזות אבודים

רגע אבוד רודף אחריו
תופס הוא אותו ונותן אותותיו
מהרהר עמוקות על הווה מתמשך
העתיד הוא רחוק והעבר קצת נושך

כי בחר הילדון בבחירה אסורה
ובחירה אסורה הינה בחירה ארורה

אך רצה הגורל וזאת שאבדה
תפציע מחר עם בוא החמה...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה